השלב הראשון הוא לעבור בדיקות רפואיות כדי לבדוק את מצב הפוריות ואת סיכויי ההצלחה של המטופלת.
לאחר מכן, מתבצעת גירוי שחלתי באמצעות בדיקות דם במשך כעשרה ימים, במטרה לעודד את ייצור והבשלת הביציות.
כאשר מוודאים באמצעות אולטרסונוגרפיה שכמות מספקת של ביציות התפתחה, מגיע שלב השאיבה – כלומר, איסוף מספר ביציות (בהרדמה מקומית או כללית). הביציות הללו עוברות תהליך ויטריפיקציה (הקפאה מהירה) ומאוחסנות בחנקן נוזלי בטמפרטורה של –196°.
לפי הסטטיסטיקות, יש צורך באיסוף של לפחות 20 ביציות כדי להבטיח את הסיכויים הגבוהים ביותר להרות בעתיד. לכן, לעיתים נדרש לבצע את ההליך פעמיים כדי להגיע לכמות הרצויה.
כאשר המטופלת תחליט, היא תוכל לבקש את ההפשרה (דה-ויטריפיקציה) של ביציותיה, ולאחר מכן לבצע השתלה שלהן באמצעות טיפול של הפריה חוץ-גופית (IVF), עם זרע של בן הזוג.
בסך הכול, מהשלב הראשון ועד לשאיבת הביציות, התהליך יכול להימשך כשלושה חודשים.